האם קיים שוני בתהליכים בין אימוץ בארץ לאימוץ חו"ל
שאלות על זהות וזיהוי בבגרות שנים לאחר אימוץ בינלאומי
אימוץ בין ארצי בישראל, נתפס תמיד כתהליך אותו יש לעבור על מנת שזוג ישראלי יזכו לאמץ ילד בחו"ל. אולם יש לזכור ולהזכיר כי בעבר בישראל התקיימו גם תהליכים הפוכים.
העברת תינוקות וילדים – "אימוץ בין ארצי" דו כיווני
ישראל בשנים הראשונות להקמתה, חוותה לצד תהליכי עלייה מבורכים, שאפשרו את הקמת המדינה.
גם תהליכים שנויים במחלוקת, חלקם אפלים וחלקם פליליים, אשר כללו את המסלול ההפוך.
ילדים ותינוקות בני יומם נחטפו, הועלמו ממשפחותיהם, והועבר חלקם לאימוץ מקומי. חלקם הועברו ללא תיעוד לאימוץ בין ארצי לא חוקי.
הפרשיות של היעלמות ילדי תימן המזרח והבלקן, הוכחו כתהליכים שלא ניתן להתכחש להם. על אף שעד היום לא הובאו אנשים לדין בגין אותם מעשים.
מעשי אלה אם היו מתרחשים כיום היו גורמים לרדיפה חסרת פשרות. רדיפה על ידי גורמי אכיפה ישראליים ובינלאומיים כאחד.
רדיפה אחרי כל הדמויות, הגופים הפורמליים והבלתי פורמליים שהיו בין המעורבים בהליכים שתוצאותיהם היא הפרדת תינוקות וילדים מהוריהם ומשפחתם.
לא רק בישראל תינוקות נמסרים לאימוץ חו"ל
כמו בישראל בתקופה ההיא, ישנן עדיין מדינות אחרות ובעיקר במדינות שבהן מערכות החוק עדיין לא מגובשות או "מחוררות".
מדינות שבהן מערכות האכיפה אינן חזקות דיין, כדי לשמור על זכויות הילדים והמשפחה. מדינות אשר בהן היו מתרחשים תהליכי אימוץ חוקיים לפי החוק המקומי אך נוגדים את החוק הבינלאומי.
אימוץ בין ארצי מעלה שאלות משמעותיות לגבי העברת ילדים מארץ לארץ.
המטרה? הגורמים המעורבים? אל מול, אפשרויות חלופיות להרחקת הילד, התינוק, מהוריו ומשפחתו והעברתו לארץ אחרת.
אלו הן שאלות רלוונטיות גם במבט לאחור, על התהליכים הטראומטיים סביב החטיפה וההרחקה של ילדים מהוריהם בשנותיה הראשונות של המדינה.
אך השאלות רלוונטיות גם בישראל של היום. כאשר מסיבות כלכליות, אידיאולוגיות או דתיות קיצוניות.
מורחקים ילדים ותינוקות מהוריהם לעיתים אפילו נחטפים באופן לא חוקי.
לצערנו, רשויות האכיפה והגורמים שאמורים לשמור על זכויות הילדים על פי החוק של ישראל והחוק הבינלאומי אינן מצליחות להתמודד עם כך.
שינויים באימוץ בין ארצי לאור חקיקה ואמנות בינלאומיות
תהליך השינויים בחקיקה מדינתית לגבי אימוץ בין ארצי מושפע מאמנות בינלאומיות. גם בישראל כמובן.
אמנות אלה ובעיקר אמנת האג (1981) מטרתן הייתה לווסט ולהתגבר על אינטרסים כלכליים ופליליים שהיו מעורבים במעבר ילדים ותינוקות מארץ לארץ.
כיום משמשות אמנות אלה כבסיס גם לחוקים מדינתיים על מנת להתמודד עם תופעות של חטיפות, סחר בילדים (ותינוקות). והעברתם למי שאינם הוריהם או האפוטרופוס הטבעי שלהם.
אימוץ מחו"ל בישראל של היום
אימוץ בין ארצי נבדל במספר פרמטרים מאימוץ ילדים בישראל.
בכל מקרה ראוי להצביע על כך בשנים האחרונות הולך ומצטמצם מספר הילדים המאומצים בחו"ל ובעיקר תינוקות מתחת לגיל שנתיים. וכיום כבר כמעט אינו קיים למעט מקרים חריגים.
ניתן להגיד כי אחד הגורמים הוא שינויי חקיקה ותקנות, הרגולציה והפיקוח, על תהליכי האימוץ הן בישראל והן באימוץ בין ארצי.
תהליכי חקיקה בינלאומיים ומקומיים הערימו קשיים, ואתגרים על המבקשים להפוך למשפחה או להרחיבה על ידי אימוץ חו"ל.
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא בכך שתהליכי אימוץ בתוך מדינה (כל מדינה).
נתונים להשפעה וביקורת של חוקים ותקנות מקומיות. שמשקפות את העמדות והגישות המקומיות לאימוץ.
באימוץ חו"ל כאשר הוא נעשה באופן חוקי. מעורבות למעשה שלוש מערכות חוקים.
החוק הישראלי, החוק הבין לאומי, והחוק המקומי של המדינה ממנה מבקשים לעשות אימוץ חו"ל.
ב-1989 אישררה ישראל את הצטרפותה לאמנת האג הנוגעת לאימוץ ילדים בין מדינות.
אמנה המבקשת לעגן את תהליכי האמוץ ויחסי הגומלין בין חוקי המדינות השונות החתומות על האמנה.
הניסיון הוא להעמיד את תהליכי האימוץ הבינלאומי תחת מטרייה אחידה של החוק הבינלאומי. תוך התחשבות בחוקי המדינות השונות וגישתן התרבותית והשקפותיהן הדתיות.
השקפות תרבותיות ודתיות אלה. באות לידי ביטוי במערכת החוקים המקומית הכללית. וגם בחוקים הנוגעים לזכויות ותהליכי אימוץ ילדים. במדינה עצמה ולא כל שכן כאשר מדובר באימוץ בינלאומי.
דוגמא לעמדות תרבותיות ודתיות מקומיות אשר משפיע על אימוץ חו"ל
החוק המקומי הישראלי משתנה ומתפתח על פי הכוחות הפוליטיים המשפיעים על החלטות בנושא אבל גם בישראל החילונית אך שמרנית.
בתנאים מסוימים יכולים בני זוג מאותו מין לאמץ ילד. גם אבות בודדים יוכלו לאמץ בתנאים מסוימים. אמנם תחת מגבלות ולא תינוקות בני יומם אבל התהליך מתאפשר.
תהליכי האימוץ בישראל מלווים בקטגוריזציה הן של תינוקות וסיווגם לפי מדדים שונים. וכן קטגוריזציה גם של הזוגות המבקשים לאמץ לפי מדדי גיל מצב סוציואקונומי, מוצא גיל ועוד.
בשונה מהמצב בישראל, במדינות רבות החוקים מושפעים מתרבויות ודתות אחרות.
לדוגמא בעבר אימוץ חו"ל יכול להתבצע ממדינות מסויימות רק על ידי זוגות נשואים שאינם בני אותו המין ו/או נשים שהן אמהות חד הוריות.
במדינות אלה לא יתקיים אימוץ מקומי ולא יתקיים אימוץ בין לאומי על ידי זוג שאינו נשוי חוקית במדינת האם.
כלומר אם זוג ישראלי חי כידוע בציבור, או בחר או נאלץ להתחתן בנישואים אזרחיים, ולא נרשם כזוג במשרד הפנים.
לא יכול הזוג לקבל אישור חוקי לאימוץ בבית המשפט המקומי בארץ ממנה יבקש לאמץ.
כבר שנים רבות שבין המסמכים המוגשים לבית המשפט בארץ שממנה מבקשים לאמץ.
נמצאים מסמכים המעידים על המעמד האישי של ההורה המיועד. לאחר תרגום נוטריוני וחתימות אפוסטיל כמובן.
בארצות שמרניות מאוד, בעיקר כאלה שהזרם הקטולי השמרני של הדת הנוצרית דומיננטי, מבחינת ההשפעה על החוקים והתרבות למשל.
לא תהייה התיחסות לבקשה לאימוץ בינלאומי והיא תידחה על הסף.
בישראל על אף ההשפעה הכמעט מוחלטת של כל הדתות, על חוקי האישות ותהליכי הנישואין והגירושין.
קיימים מצבים בהם כן מאושרים אימוצים גם לבני זוג שהמערכות הדתיות תרבותיות אינן מכירות בהן כבני זוג.
אימוץ תינוקות עד שנתיים מחו"ל או בישראל
גם באימוץ תינוקות בישראל וגם באימוץ בין ארצי חוקי. התינוקות כמעט אף פעם לא יהיו מתחת לגיל של שנה וחצי עד שנתיים.
הסיבה לכך היא, הוספת תהליכים מורכבים שמיועדים, הן לבדוק האם באמת יש להפריד את התינוק מהוריו, משפחת וסביבתו הטבעית, וכן בדיקה של ההורים המאמצים המיועדים.
כים ההבדל המהותי ביותר בין אימוץ בארץ לאימוץ חו"ל הוא תהליכים ביורוקרטיים ועמידה בקריטריונים נוקשים של אמנת האג.
תהליכים שדורשים ליווי של ייעוץ משפטי, וכמובן דרישות להגשת מסמכים ותעודות מתורגמים על ידי נוטריון, אישור אפוסטיל וכו'.
התרגום הוא גם לצורך הגשת מסמכים לרשויות הרלוונטיות בחו"ל, אך גם לצורך הסדרת מעמדו של התינוק בהגיעו לישראל.
כל המסמכים בשפת המקור כולל תעודות לידה, בדיקות רפואיות וכו'. יוגשו רק לאחר שתורגמו על ידי נוטריון שמתמחה בתרגום בשפה הרלוונטית.
מובן כי כאשר האימוץ הוא בישראל כל המסמכים הם בעברית ולכן אין תרגום.
פתיחת תיק האימוץ וגיבוש הזהות של המתבגר.
ללא קשר למוצאו של ילד מתבגר ואף בוגר. תהליך האימוץ גם המוצלח ביותר. מלווה בשלבים מסוימים בעיקר בגיל ההתבגרות, בשאלות על הזהות.
חלק מהמתבגרים המאומצים מבקשים לפתוח את תיק האימוץ וחלקם לא מעוניינים בכך.
כאשר האימוץ הוא בישראל תיק האימוץ נמצא אצל רשויות החוק.
השירות למען הילד הוא גורם שמולו יכול המאומץ לפעול רק בהגיעו לגיל 18.
אולם פתיחת תיק האימוץ תלוי בהסכמה של ההורה הביולוגי. ולעיתים גם התנאים הנוספים הספציפיים לתיק האימוץ שלו.
באימוץ חו"ל על פי רוב תיק האימוץ נמצא אצל המשפחה המאמצת. התהליך של פתיחת תיק האימוץ נעשה בתוך המשפחה למעשה.
בישראל תיק האימוץ נמצא אצל המשפחה המאמצת ופתיחת התיק היא על דעת ההורים המאמצים והמתבגר המאומץ.
בכל מקרה חשוב לזכור כי מתבגר שאומץ בחול. לעיתים מארץ שהמראה של אנשיה מבחינה חיצונית שונה. יחווה בשלבי ההתבגרות שאלות נוספות לגבי הזהות.
לשמחתנו כיום בחברה הישראלית ישנם אזרחים וילדים מכל רחבי העולם. גם בשל תהליכי העלייה.
תהליך זה של פלורליזם רב לאומי חברתי, מביא לכך כי גם תינוק שאומץ בחו"ל וצורתו החיצונית מיוחדת לא יחווה קשיים יוצאי דופן בשלבי גיבוש הזהות שלו.
ניתן לסכם כי כיום גם ילד שאומץ בחו"ל והוא שונה בחיצוניותו מילדים אחרים. אם יזכה לגדול במשפחה אוהבת מקבלת ותומכת. ילדותו ובגרותו לא יהיו שונים ממתבגר שאומץ בישראל.
