האם בנייני ציבור ישנים בישראל חייבים לעמוד בדרישות נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה)
מי אמון בישראל על יישום ומימוש תקנות בניה המתייחסות לנגישות מתו"ס ומה האזורים אשר נכללים בתקנות ספציפיות אלה
התשובה על מה זה מתו"ס יכולה להיות קצת אנמית עם מתייחסים רק אל הפירוש המילולי של מה זה מתו"ס.
מתו"ס הם ראשי תיבות של מבנים תשתיות וסביבה המוזכרים בעיקר בהקשר של נגישות ובדוחות נגישות של יועץ נגישות אך לא רק.
בעוד נגישות מתו"ס מתייחס לתנאים הפיזיים הסביבתיים הקיימים מחוץ ובתוך המבנים, התשתיות וכן מאפיינים סביבתיים נוספים.
נגישות השירות מתייחס לאלמנטים ומצבים אשר משמשים להנגשת שירות ספציפי בהתאם לתקנות הנגישות.
יועץ נגישות מוסמך לתכנן לבדוק ולאשר אם מבנה, תשתית, סביבה או שירות עומדים בדרישות הנגישות הרלוונטיות.
לקריאה נוספת:
- מי מוסמך בישראל לתכנן ולפקח על יישום תקנות נגישות מתו"ס?
- האם מתקני כושר ציבוריים בפארק שלידי עוברים בדיקות בטיחות?
- יועץ נגישות – הפתרון הכי נגיש
- מתי חייבים אישור נגישות לעסקים
אז מה זה מת"ס – בהקשר של נגישות
מתו"ס מבנים תשתיות וסביבה בהקשר של נגישות מתייחס לתכנון, הקמה ותפעול של מבנים וסביבתם באופן שמנגיש אותם לאנשים עם מוגבלות.
זה כולל נגישות פיזית, כגון רמפות ומעליות, וכן נגישות חושית, כגון רמזים חזותיים ושמיעתיים.
נגישות מתו"ס חיונית עבור אנשים עם מוגבלות כדי לזכות ולחיות חיים מלאים ועצמאיים ככל האפשר.
הם מאפשרים לאנשים עם מוגבלות להשתתף ולקחת חלק פעיל ונוכח בכל ההיבטים של החברה, כמו ללכת לבית הספר, לעבוד וליצור קשרים חברתיים וליהנות מהשירותים הניתנים לכל אזרח.
ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי לשפר ולעמוד בדרישות הנגישות מתו"ס
- אספקת רמפות ומעליות כדי לאפשר לאנשים עם לקויות ניידות לגשת לכל אזורי הבניין.
- התקנת דלתות ו/או פתחים רחבים ושירותים נגישים אשר מותאמים לאנשים עם לקויות ניידות.
- שימוש בשילוט ברייל וסימוני מישוש במעליות ומקומות אחרים, כדי לאפשר לאנשים עיוורים ולקויי ראייה להתמצא ולנווט את דרכם בתוך בניינים ובסביבתם.
- התקנת אותות קוליים (רמזורים עם התראות קוליות או שלטי תחבורה ציבורית עם הקראה קולית) וכן רמזים חזותיים כדי לעזור לאנשים חירשים וכבדי שמיעה לתקשר, להתמצא בסביבה ובתוך בניינים.
- לפעול לכך כי כל התחבורה הציבורית תהיה נגישה לאנשים עם מוגבלות.
- תכנון מראש של חללים ציבוריים כגון פארקים ומדרכות כך שיהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות.
על ידי נקיטת צעדים אלה, נוכל לעזור להבטיח שכל האנשים, ללא קשר למוגבלותם, יוכלו ליהנות באופן מלא משירותים ופעילויות עבודה וחברה.
מי מוסמך בישראל לתכנן ולפקח על יישום תקנות נגישות מתו"ס
בישראל, האחריות לתכנון, ביצוע ופיקוח על יישום תקנות הבנייה הקשורות לנגישות נמצאת בסמכותם של רשויות וגופים ממשלתיים שונים.
הגורם העיקרי האחראי לפיקוח על תקנות ותקני הנגישות בכלל וכן נגישות מתו"ס הוא משרד המשפטים באמצעות האגף לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
לגוף זו תפקיד מרכזי ביישום, אכיפת ופיקוח על תקנות הנגישות בארץ.
תחומי מפתח הכלולים בנגישות מתו"ס, מכסים היבטים שונים של הסביבה הפיזית כדי להבטיח נגישות לאנשים עם מוגבלות.
תקנות נגישות מתו"ס מקיפות, ונוגעות לתחומים הבאים:
- מבני ציבור: תקנות הנגישות חלות על מבני ציבור, לרבות משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מתקני בריאות ומרכזי תרבות ופנאי.
תקנות מתו"ס מתייחסות להיבטים כגון רמפות, כניסות נגישות, מעליות, שירותים, שילוט ועוד. - בנייני מגורים: תקנות מתו"ס חלות גם על בנייני מגורים רבי קומות, שבהם כניסות נגישות, אזורים משותפים ומתקנים כמו מעליות וחניה אשר חייבים לעמוד בתקני נגישות.
- תשתיות: תקנות נגישות התשתיות מתייחסות לשטחים ציבוריים, מדרכות ושבילים להולכי רגל, ומבטיחות נגישות לאנשים עם מוגבלות. זה כולל הנמכת שוליים, משטחי מישוש, שילוט נגישות הולם ועוד.
- תחבורה ציבורית: תקני נגישות חלים על תחבורה ציבורית, כגון אוטובוסים, רכבות והתחנות, מה שמבטיח כי אנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בשירותים אלה בנוחות.
- מידע ותקשורת: תקנות הנגישות מחייבות נגישות דיגיטלית, ומבטיחות כי אתרי אינטרנט ממשלתיים ופרטיים, עמדות מידע ומקורות מידע ציבוריים אחרים נגישים לאנשים עם מוגבלות.
- תוכניות נגישות: רשויות הממשלה השונות נדרשות לגבש תוכניות נגישות היוצרות תיעדוף להסרת החסמים הפיזיים לקידום נגישות במרחבים ציבוריים שונים.
תוכניות אלו מפותחות תוך מעורבות של אנשים עם מוגבלות בעלי תפקידים גם בצמתי קבלת החלטות אופרטיביות.
מי אוכף תקנות נגישות מתו"ס
אכיפת נגישות מתו"ס מתבצעת על ידי רשויות רגולטוריות, לרבות עיריות ורשויות מקומיות, שלהן תפקיד באכיפת תקנות הנגישות.
ניתן לנקוט צעדים משפטיים נגד ישויות פרטיות וציבוריות שאינן עומדות בדרישות הנגישות.
בעל התפקיד המוסמך לעסוק בתכנון ופיקוח על מימוש תקנות נגישות מתו"ס הוא מורשה נגישות.
הפרטים הספציפיים של תקנות הנגישות, לרבות תקנים ודרישות טכניות, מוגדרים על ידי אגף שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. לאגף תפקיד מכריע בפיתוח והפצת תקנות אלו.
גם עיריות מקומיות בישראל עשויות למלא תפקיד ביישום ואכיפת תקנות הנגישות, במיוחד בתחומי השיפוט שלהן.
לעתים קרובות הם פועלים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים כדי להבטיח כי מבני ציבור ותשתיות ברשות המקומיות עומדים בתקני נגישות.
חשוב לציין כי תקנות ותקני נגישות עשויים להתפתח ולהשתנות עם הזמן, כאשר עדכונים לתקנות מתו"ס יכולים להתרחש לפי שינויים טכנולוגיים ותהליכי בנייה אשר מעוררים צורך לשפר את הנגישות ולהתאימה לצרכים של אנשים עם מוגבלות.